
מעברים ופרידות אצל צמודים
פרידה ממוצץ, מעבר חדר או כניסה לגן: בכל שינוי הילד נפרד ממשהו מוכר ולומד להסתדר בדרך חדשה.
וכשיש צמודים, לפעמים נוח לעשות הכול יחד. אבל לפני שמחליטים, כדאי לבדוק מה השינוי דורש מכל אחד מהם.
לפני שמחליטים
איך יודעים מתי להתקדם ומתי לתת עוד זמן?
-
חוק ה-2/3: נותנים מרווח לשינויים גדולים
כלל האצבע שלי הוא להשתדל להשאיר חודשיים-שלושה בין שינויים גדולים, ובמיוחד סביב לידת אח או כניסה למסגרת חדשה.
למשל, אם הבכור עומד להיכנס לגן חדש, כדאי לשקול לדחות פרידה מתוכננת ממוצץ עד שהשגרה החדשה מתבססת.
זה כיוון לתכנון, ולא תאריך שחייבים לעמוד בו. חשוב להסתכל על הילד: איך הוא ישן, משחק, נפרד ממך ומתנהל במהלך היום? האם הוא עדיין זקוק להרבה תמיכה סביב השינוי הקודם?
אם השינויים כבר קרו קרוב זה לזה, אין צורך להיבהל. אפשר לעצור שינויים נוספים ולשמור בינתיים על מה שמוכר.
-
שינוי קטן או גדול? תלוי גם בילד
שינוי קטן יכול להיות הזזה של רהיט בחדר, כשהמיטה, החדר וטקס השינה נשארים מוכרים. אם הוא מסתגל בנוחות, אפשר לשקול שינוי קטן נוסף אחרי כשבוע.
שינוי גדול יכול להיות כניסה לגן, מעבר לישון בחדר אחר או פרידה ממשהו שהוא נעזר בו כדי להירגע.
אותו שינוי יכול להיות קטן לילד אחד ומשמעותי מאוד לאחר. פרידה מבקבוק מים שהוא כמעט לא משתמש בו שונה מפרידה מבקבוק שהוא מבקש בכל הרדמה.
השאלה היא: כמה מהביטחון ומהשגרה שלו נשענים כרגע על מה שעומד להשתנות?
-
לפני השינוי: מכינים את מה שיבוא במקומו
ספרי בפשטות מה עומד לקרות, ואפשרי לו להכיר את המרחב החדש לפני המעבר.
במעבר חדר, למשל: שחקו וקראו שם יחד לפני שמתחילים לישון בו. שמרו על הסיפור, השיר וטקס השינה המוכרים.
בפרידה ממוצץ: חשבי איך תוכלי לעזור לו ברגעים שבהם היה מבקש אותו: חיבוק, ישיבה לידו או חפץ אחר שיכול לעזור.
תני בחירה קטנה בתוך מה שהחלטת:
אפשר להגיד״איזה ספר ניקח לחדר שלך?״
-
אצל צמודים: בודקים כל אחד בנפרד
אפשר לעבור שינוי יחד, אבל לא חייבים.
אחד יכול להיות מוכן והשני עדיין זקוק לזמן. וגם כשמתחילים יחד, כל אחד עשוי להזדקק לתמיכה אחרת.
הימנעי מ״תראה, אחיך כבר בלי״
במקום אפשר לומר״לכל אחד יש את הזמן שלו. אני כאן לעזור לך״
ואם מעבירים מיטה או חדר לצעיר, השתדלי להפריד בין המעבר של הבכור לבין מסירת המקום לאחיו. תני לו זמן להכיר את המקום החדש לפני שהישן עובר הלאה.
-
כשהוא מבקש לחזור למוכר
גם אחרי הכנה, הוא יכול להתגעגע, לבכות או לבקש שוב.
אפשר לתת מקום לקושי ולהישאר ברורה:
אפשר להגיד״אתה מתגעגע למוצץ. הוא עזר לך להירגע. אני כאן איתך, בוא נתחבק.״
ובתקופה הזו, שמרי ככל האפשר על שאר הדברים המוכרים. אם הוא עדיין מתקשה מאוד, עצרי לפני שאת מוסיפה שינוי נוסף.
שלוש שאלות
רגע לפני שאת מתחילה
שאלי את עצמך:
- מה עוד השתנה לאחרונה בחיים של כל אחד מהם?
- האם השינוי הזה נחוץ עכשיו, או שאפשר לחכות?
- מה יישאר מוכר, ואיך אעזור ברגעים הקשים?
וכששניהם צריכים אותך יחד?
רוצה להבין עוד רגעים כאלה ולדעת איך להגיב כששניהם צריכים אותך יחד?
במדריך ״הורות בדאבל״ תלמדי להבין מה כל ילד באמת צריך ולתת מענה גם כששניהם צריכים אותך, עם יותר בהירות ופחות ניחושים ואשמה.
להכיר את ״הורות בדאבל״בלי עלות
רוצים עוד כאלה?
השאירו מייל ואשלח לכם את המאמרים הבאים ישר לתיבה, וגם את הצ׳קליסט ״מה עושים כששניהם צריכים אותי עכשיו?״.
אם עוד לא הכרנו
שקמה דגרי
אני שקמה דגרי, מדריכת הורים ויועצת שינה מוסמכת לגיל הרך, בוגרת מצטיינת בהכשרות להדרכת הורים ולייעוץ שינה בגישה ההוליסטית, ואמא לצמודים בהפרש של שנה וחודש.
מתוך החיים עם שני קטנטנים והעבודה עם משפחות יצרתי את שיטת ״הורות בדאבל״, דרך שעוזרת להבין מה כל ילד צריך ולדעת איך להגיב גם כששניהם צריכים אתכם יחד.
אני בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותואר שני בייעוץ ארגוני, ומנהלת את קהילת ״אמאל׳ה צמודים״, שבה חברים יותר מ־300 הורים. עוד עליי · הליווי האישי
שאלות נפוצות
כמה זמן כדאי לחכות בין שינויים גדולים?
כלל האצבע של שקמה הוא להשתדל להשאיר חודשיים-שלושה בין שינויים גדולים, ובמיוחד סביב לידת אח או כניסה למסגרת חדשה. זה כיוון לתכנון, ולא תאריך שחייבים לעמוד בו. חשוב להסתכל על הילד: איך הוא ישן, משחק, נפרד ממך ומתנהל במהלך היום.
מה עושים אם השינויים כבר קרו קרוב זה לזה?
אין צורך להיבהל. אפשר לעצור שינויים נוספים ולשמור בינתיים על מה שמוכר.
האם צמודים צריכים לעבור את השינוי יחד?
אפשר לעבור שינוי יחד, אבל לא חייבים. אחד יכול להיות מוכן והשני עדיין זקוק לזמן. וגם כשמתחילים יחד, כל אחד עשוי להזדקק לתמיכה אחרת. במקום ״תראה, אחיך כבר בלי״ אפשר לומר: ״לכל אחד יש את הזמן שלו. אני כאן לעזור לך״.
מה עושים כשהוא מבקש לחזור למוצץ או לחדר הישן?
גם אחרי הכנה, הוא יכול להתגעגע, לבכות או לבקש שוב. אפשר לתת מקום לקושי ולהישאר ברורה, ובתקופה הזו לשמור ככל האפשר על שאר הדברים המוכרים. אם הוא עדיין מתקשה מאוד, עוצרים לפני שמוסיפים שינוי נוסף.