כשהוא מתפרץ והשני נסחף: איך עוזרים לשניהם?

טנטרום הוא התפרצות שמגיעה כשהילד פוגש רגש או קושי שגדולים כרגע מהיכולת שלו להתמודד איתם. הוא יכול לבכות, לצרוח, לבעוט, להישכב על הרצפה או לדחות כל ניסיון שלכם להתקרב.

זה לא אומר שהילד מתכנן להקשות עליכם. ברגע הזה קשה לו לעצור את התגובה, להסביר מה הוא מרגיש או לחשוב על פתרון אחר.

הוא לא זקוק לעוד הסבר על למה חייבים ללכת הביתה. קודם הוא צריך לעבור את הרגע שבו כל מה שהוא מרגיש יוצא בבת אחת.

הרבה מהכאוס מתחיל כשאנחנו מגיבים רק למה שרואים: הצעקות, הבעיטות או ההשתטחות. אבל ההתנהגות היא רק החלק החיצוני.

מבחינת הילד, ההתפרצות בדרך כלל לא התחילה ברגע שבו אמרתם ״לא״. לפעמים היא התחילה עוד קודם:

• הוא עייף או רעב.
• הוא נדרש לעצור משהו שהיה שקוע בו.
• משהו לא קרה כפי שציפה.
• הוא רצה לעשות לבד ולא הצליח.
• לאורך היום הצטברו בו עוד ועוד תסכולים.

העוגייה, הצעצוע או היציאה מהגינה הם לפעמים רק הרגע שבו כל מה שהצטבר יוצא החוצה.

ועם ילדים צמודים נוסף עוד קושי: ההתפרצות של אחד משפיעה מיד גם על השני. לכן ״הורות בדאבל״ מתחילה בהבנה של מה כל ילד צריך לפני שמחליטים איך להגיב.

חשבו על ההתפרצות האחרונה אצלכם. מה קרה בחצי השעה שלפניה? האם הילד היה עייף, רעב, מאוכזב או באמצע משהו שהיה לו קשה להפסיק?

כשהילד רגוע, הוא יכול לשמוע, לענות וללמוד. כשהוא מוצף, קשה לו להשתמש ביכולות האלה. לכן גם הסבר נכון והגיוני עלול לא להגיע אליו באותו הרגע.

ככל שנוסיף יותר מילים, שאלות ודרישות, הוא עלול להתקשות עוד יותר. יש מקום להסברים, אבל צריך לבחור את הרגע שבו הילד מסוגל לשמוע אותם.

אם הילד לא מצליח להקשיב כרגע, עוד הסבר כנראה לא יעזור לו.

עם ילד אחד, אפשר לפעמים לעצור הכול ולהישאר לידו עד שהסערה חולפת. עם שני ילדים קטנים, המציאות שונה:

• הבכי של אחד משפיע לא פעם גם על השני.
• שניהם עדיין זקוקים לעזרה ולקרבה.
• כל אחד מהם נמצא בשלב התפתחותי אחר.
• בזמן שאתם עוזרים לאחד, השני עלול להרגיש שנשאר בחוץ.
• קשה יותר להישאר רגועים כששתי תגובות מתרחשות יחד.

לפעמים אתם מוותרים על הגבול פשוט מפני שאין לכם עוד ידיים להחזיק את שני הרגעים. זו מציאות שדורשת כלים שמתאימים לשניים.

הילד שאינו מתפרץ עדיין שומע את הצעקות, רואה את המתח ומרגיש שתשומת הלב שלכם עברה לאחיו. הוא עשוי להתחיל לבכות, להיצמד אליכם, לבקש משהו בדיוק עכשיו או אפילו לעשות דבר שהוא יודע שיעצור אתכם.

לא בהכרח מפני שהוא ״מחפש תשומת לב״ בכוונה, אלא מפני שגם הוא זקוק לעזרה בתוך מה שקורה סביבו.

גם אצלכם טנטרום של אחד הופך בתוך רגע לבכי של שניהם?

הטנטרום לא אומר בהכרח:

• שהילד מפונק.
• שהוא מנסה לשלוט בכם.
• שהגבול שהצבתם היה שגוי.
• שאתם צריכים לוותר כדי להרגיע אותו.
• שנכשלתם כהורים.

אפשר להציב גבול נכון ועדיין לפגוש בכי וכעס. המטרה של הגבול היא להוביל את הסיטואציה, ובמקביל לעזור לו להתמודד עם האכזבה, גם אם הוא לא מרוצה ממנו.